הנשמה נחצבה מאור אינסוף והיא חלק אלוה ממעל ממש. מכיוון שהיתה  פעם באחדות  איתו וטעמה כבר את הטעם של התענוג המופלג ההוא , אינה יכולה להתפייס בשום תענוג תמורתו והיא הולכת ומבקשת -'זה -הב', ולא שום דבר אחר.

ספר זה נכתב בהשראת התקופה המורכבת והמאתגרת בה אנו שרויים עתה. הספר מנסה  לזרוע אור ותקווה באמצעות האמונה הפשוטה שיש 'יד' המכוונת את כל השתלשלות האירועים אותם אנו חווים, וכי הכול הוא אמצעי להשגת ההטבה השלמה והגמורה. הירידה היא לצורך עלייה! יתרון האור הוא מן החושך דווקא, והידיעה – היא עיקר הנחמה.

 המודעות שלנו לאלוקות שבתוכנו היא המפתח לגאולה הנפשית האישית מכל הלחצים המאיימים לגבור עלינו . 

נוכחותו המתמדת של ה' במודעות שלנו פירושה שלא חשוב לאלו תהומות אנו חושבים שנפלנו, הוי' נשאר  אתנו , כמו שכתוב " ואציעה שאול הנך" ( תהילים קלט ה). 

הוי' הנשאר איתנו תמיד זורק לנו חבל להיאחז בו כדי שנמצא דרך לעלות ולצאת מן התהום. וככל שנהפוך עצמנו לרגישים יותר למהותנו הפנימית האלוקית ( כמו שממשיך ואומר הרב יצחק גיזבורג בספרו 'להפוך את החושך לאור'  פרק א ידיעת ה') -" נוכל להיעשות מודעים יותר וקשובים יותר לנוכחותו של ה' בכל מקום ונוכל להיחלץ מהר יותר מן הדאגות המושכות אותנו למטה".